Meir Ettinger – מכתב לבוגי יעלון “Letter to Boogie Ya’alon"

מכתב לבוגי יעלון

בשבוע שעבר הצהרת כי הצתות בשטחי עזה הן תגובה הנדרשת לטרור העפיפונים - זה נכון, אבל בעיקר חסרה האמונה בצדקת הדרך שאבדה מזמן

• מאיר אטינגר 
•  
• ג' אב תשע"ח - 12:54 15/07/2018

שלום בוגי.

ראיתי השבוע את הראיון שהענקת באתר וואלה כנגד המדיניות הרופסת של צה"ל והדרג המדיני מול טרור העפיפונים - ראיון שבו הצעת להצית לערביי עזה בחזרה כתגובה לטרור העפיפונים, וכאשר נשאלת: מה למשל? הפטרת שלא חסר מה להצית. 

שמחתי מאד לשמוע שאכן השתכנעת לבסוף - שאכן אין פתרון אחר לטרור הערבי המאיים על קיומנו, מלבד פעולות התגמול. זה מאד משמח ומעודד, ונותן תקווה שעוד אנשים המשפיעים על דעת הקהל ישתכנעו בעקבותיך.

היום, כשאתה כבר אינך חלק מהמערכת הצבאית, וגם לא שר ביטחון או חבר כנסת, גם אתה מסוגל לראות את הדברים ש"לא רואים משם", את אותם התובנות שכאשר אתה חלק מהמערכת, ושבוי בקונספציה המזינה את עצמה  - אינך מסוגל לראות.

ההפקרות הביטחונית בפועל - זו המורגשת לכל אזרח פשוט, איננה מורגשת כלל לאנשי ה"מערכת", שעסוקים ברמה יום יומית בתוך ה"קופסא", ואינם מסוגלים להתבונן בה מבחוץ. אין פלא שאת השאלות הקשות - והצודקות - אתה שואל דווקא עכשיו כאזרח מן השורה.

דווקא בשל כך, חשוב לי להזכיר לך שכאשר כיהנת כאן כשר ביטחון - התנהל גל הטרור הקשה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה, מולה ניהלת מדיניות "הכלה" כהגדרתך, הכרזת שוב ושוב שאין פתרונות קסם, וכמעט ולא נקפת אצבע מול פיגועי דקירה ודריסה ברמה כמעט ויום-יומית, לעומת זאת תיזכר כשר ביטחון ששם את כל כובד משקלו במלחמה מול אחיך: אם זה נוער הגבעות, או אלאור אזריה הגיבור.

אני מסכים איתך, השאלה ששאלת "מדוע לא מציתים לערבים שדות בתגובה להצתת השדות שלנו" - היא שאלה מתבקשת וטבעית, הכי נורמלית שבעולם. או כמו ששמשון הגיבור, ההוא מגבעתי, ששלח שלוש מאות שועלים, לשדות עזה אמר: "כאשר עשו לי - כן עשיתי להם". 

אין פיתרון יותר ראוי הגיוני ויעיל מאשר פעולות תגמול. דברים אלו נאמרו על ידי הרבי מלובביץ' שאתה בוודאי מעריך לפני ארבעים שנה במכתב לרמטכ"ל בר לב. "רק יראת העונש ופעולות תגמול ביכולתה למנוע חבלנות".

שיהיה ברור, כולם יודעים, שגם אם תהפוך לשר ביטחון היום, ואפילו לראש ממשלה לא תשתמש בעצה הכל כך חכמה שהענקת בראיון, בדיוק כמו שלא השתמשת בה כנגד טרור הסכינים והדריסות כאשר היית שר ביטחון.

סביר להניח שתמשיך באותה הדרך של הצהרות על שמירה על "מרקם החיים" של אויבינו, על חשיבות ההכלה וכדומה. הצופים הרי מבינים שהצהרה לוחמנית זו היא בעיקר לשם מטרה פוליטית בבחירות הבאות.

אבל למה בעצם? אם אתה יודע מהו הפיתרון הנכון לטיפול בטרור - מדוע לא יישמת ולא תיישם אותו?

התשובה לעניות דעתי היא פשוטה - הסיבה למדיניות הרופסת של הממשלה הזו, ושל הממשלה הקודמת בהשתתפותך (ושל קודמותיה) אינו מחסור באמצעים לא טכנולוגיים ולא אנושיים, כרמטכ"ל לשעבר אתה יודע שצה"ל הוא צבא איכותי ומצוין.

היא גם לא היעדר פיתרון מעשי - ישנם תכניות מפורטות המונחות על השולחן. אלא אובדן האמונה בצדקת הדרך.

האמונה בזכותנו לחיות לבדה, אינה יכולה להיות מספיקה עבור יהודי, יהודי תמיד יחפש את המשמעות ואת הייעוד, ובלי זה הוא לא ימצא טעם לחייו, ואף ינסה ניסיונות אובדניים.

זה בדיוק מה שקרה לממסד שאתה חלק ממנו, הוא אינו מאמין מספיק בשביל שיוכל לנצח, הוא אינו מוצא טעם לחייו, ולכן גורר את כולנו למסלול של התאבדות.

הממסד שאתה חלק ממנו איננו מאמין מספיק בזכותנו על הארץ, כדי להאמין בכך צריך להאמין בבורא עולם, צריך לחיות חיים של אמונה. הציונות החילונית שאתה גדלת בה, שהצבא הוקם מכוחה נמצאת בפשיטת רגל, יעדיה הושגו וערכיה אינם מסוגלים להתחדש בעידן משיחי.

בספרך כתבת על הפחד ממשיחיות, סימנת אותה כאויב הגדול - עד כמה שאתה טועה... הן הימין המשיחי והן השמאל המשיחי, דווקא הם אלו שרגליהם על הקרקע, הם מבינים שעם ישראל אינו עם רגיל וקיומו אינו תלוי רק בהיבטים פיזיים, האתגרים שאנחנו עוברים היום, רק מחזקים תובנה זו. כל אחד בדרכו שלו חותר למימוש החזון המשיחי. שבעידן משיחי כמו זה שאנחנו חיים בו, הוא גם הפרגמטי ביותר.

ועכשיו בחזרה - קצת להסטוריה הלא רחוקה.

את הדימוי הפרגמטי והמקצועי שבנית עצמך, החליף דימוי של אדם שרדף באובססיביות אחרי חייל שירה במחבל נתעב, אחרי תקופת גל טרור שבה לא הפסת לטעון שנוער הגבעות הוא האויב האמיתי - התנהלות זו הקנתה לך דימוי של 'לשעבר' מריר ואובססיבי, על גבול הפרנואיד שעלתה לך בכסאך - האם יצא לך לשאול את עצמך כיצד זה קרה? מדוע המלחמה בנו השתלטה עליך עד שאיבדת את כל עולמך?

מה ההבדל הכל כך גדול בין האידאולוגיה שהצגת בראיון, לאידאולוגיה שאותה רדפת באובססיביות כזו? לפי ההיגיון שאותו הצגת מה צריך להיות הפתרון לטרור הסכינים, למשל?

אני רוצה להציע תשובה שתאתגר אותך - 

יש סיפור שמופיע בספר שמואל - השלישי בספרי הנביאים, סיפור זה מספר את תקופת המעבר בין מלכות שאול למלכות דוד, שאול נענש באובדן מלכותו, והקב"ה מבטיח להעביר את מלכותו ל"רעך הטוב ממך", מאז רוח הגבורה של שאול סרה ממנו, ובמקומה שורה עליו רוח רעה, הוא מפתח אובססיביות למרדף אחרי דוד, ומכלה את שארית חייו במרדפים חסרי תוחלת במדבר.

המאבק שלך באלאור אזריה או להבדיל בנוער הגבעות אינו מאבק אידאולוגי, הוא מאבק של אליטה שאיבדה את רוח הגבורה שאפיינה אותה בתחילת דרכה, ונלחמת מתוך קנאה באלו שמסמלים את אפרירותה.

רוח הגבורה שאפיינה את צה"ל ואת הציונות החילונית לפני מאה וחמישים שנה, התפוגגה לאט לאט, במקום זאת נושבים בה רוחות חדשות של בלבול ומבוכה, זה תהליך טבעי - שהרי עם ישראל אינו יכול להיות עם חילוני, ככזה אין לו  טעם להיות עם נבחר - אידאולוגיה זו לא יכולה לספק לו ייעוד או משמעות.

אותה רוח גבורה זו שורה היום על הנוער אותו רדפת באכזריות וטמטום, נוער זה מממש בדיוק את אותה אידיאולוגיה שייחלת לה בלב, אבל לא היו לך ולמערכת שהיית חלק ממנה את הכוחות הנפשיים והחוסן המוסרי ליישם אותה. זהו לא מאבק אידאולוגי אל פרפורי גסיסה של אליטה שהרוח שהניעה אותה עברה דירה.

נראה שהצעד שעשית כבר - להכיר ברפיסות הביטחונית ולהפנים שהפתרון היחיד לטרור הוא פעולות התגמול, הוא צעד חשוב ומשמעותי. הצעד הבא הוא להבין מדוע הממסד הקיים - הדרג המדיני והצבאי אינו מבצע ולא מסוגל לבצע זאת, תובנה שהתשובה שלה לא נמצאת ברובד הצבאי או הטכנולוגי, אלא ברובד האמונה וביסודות שעליהם הוקם ממסד זה.

בהצלחה!

–––––––––––––––––––––––––––––

A letter to Boogie Ya'alon

Last week, it was declared that the arson in the Gaza Strip was a response to the kite terror - that is true, but mainly the belief in the justice of the road lost long ago

Hello Boogie.

This week I saw the interview you gave on the Walla website against the lax policy of the IDF and the political echelon against kite terrorism - an interview in which you proposed to fire the Arabs of Gaza back in response to kite terrorism.

I was very happy to hear that you were finally convinced that there is no other solution to the Arab terror that threatens our existence, apart from retaliation. It is very joyful and encouraging, and gives hope that more people who influence public opinion will be convinced in your footsteps.

Today, when you are no longer part of the military system, nor are you a minister of defense or a Knesset member, you are also able to see the things that you do not see from there, the same insights that when you are part of the system, and captive to the self-feeding concept, you can not see.

The actual lawlessness that is felt by every ordinary citizen is not felt at all by the "system" people, who are employed daily on the "box" and are unable to observe it from the outside. It is no wonder that the difficult questions - and the just ones - you are asking now, as an ordinary citizen.

It is important for me to remind you that when you served here as defense minister, there was the worst wave of terror since the second intifada, against which you conducted a policy of "containment," as you put it, you repeatedly declared that there were no magic solutions, Yedioth Ahronoth, on the other hand, you will be remembered as a defense minister who put all his weight in the war against your brother: whether it is the hilltop youth, or Elor Azaria the hero.

I agree with you, the question that you asked "Why do not Arabs ignite fields in response to the burning of our fields" - is a natural and natural question in the world. Or as Shimshon the hero, the one from Givati, who sent three hundred foxes to the fields, said, "When they did to me, I did it to them."

There is no more logical and effective solution than reprisals. This was said by the Lubavitcher Rebbe, who you must have estimated forty years ago in a letter to Chief of Staff Bar Lev: “Only fear of punishment and acts of retaliation have the ability to prevent sabotage”

Let everyone know that even if you become a defense minister today, even a prime minister will not use the wisdom that you gave in an interview, just as you did not use it against the terror of knives and demolitions when you were defense minister.

It is reasonable to assume that it will continue in the same way as statements about preserving the "fabric of life" of our enemies, the importance of containment, and so forth. Viewers understand that this belligerent statement is mainly for political purposes in the next elections.

But why? If you know the right solution for dealing with terrorism - why did not you implement it and not implement it? [THIS TRANSLATION IS QUESTIONABLE. CAN ANYONE DO BETTER PLEASE?]

As a former chief of staff, you know that the IDF is an excellent and excellent army.

It is also not the absence of a practical solution - there are detailed plans on the table. But the loss of faith in the righteousness of the path.

Believing in our right to live alone can not be enough for a Jew. A Jew will always look for meaning and purpose, and without that he will find no point in his life, and even try suicide attempts.

That's exactly what happened to the establishment of which you are a part, he does not believe enough to win, he finds no point in his life, and therefore drags us all to the path of suicide.

The establishment that you are part of does not believe enough in our right to the land, in order to believe in this we must believe in the Creator, we must live a life of faith. The secular Zionism in which you grew up, whose army was established by force, is in bankruptcy, its goals have been achieved, and its values ​​can not be renewed in a Messianic age.

In your book you wrote about the fear of messianism, you marked it as the great enemy - to the extent that you are mistaken ... Both the messianic right and the messianic left, precisely those who are on the ground, understand that the people of Israel are not ordinary people and its existence depends not only on physical aspects, , Only reinforce this insight. Each in his own way strives to realize the Messianic vision. That in a Messianic age like the one we live in, it is also the most pragmatic.

And now back - a bit of history not far away.

The pragmatic and professional image that you built yourself replaced the image of a man who obsessively pursued a soldier who shot a despicable terrorist after a period of terror in which you did not hesitate to claim that the hilltop youth is the real enemy. This behavior gave you the image of a bitter and obsessive "former" on the paranoid border that cost you In your chair - have you ever wondered how it happened? Why did the war with us take over you until you lost your whole world?

What is the big difference between the ideology you presented in the interview, and the ideology you pursued so obsessively? According to the logic that presented what should be the solution to the terror of knives, for example?

I want to suggest an answer that challenges you -

There is a story that appears in the Book of Samuel - the third book of the prophets, this story tells the transition period between the kingdom of Saul and the kingdom of David, Shaul was punished for the loss of his kingdom, and God promises to transfer his kingdom to the "evil good than you," since the spirit of heroism of Saul left him, An evil spirit, he develops an obsessive pursuit of David, and consumes the rest of his life in futile pursuits in the desert.

Your struggle against El Azur, or unlike the hilltop youth, is not an ideological struggle. It is the struggle of an elite that has lost the spirit of heroism that characterized it at the beginning of its path, and fights out of envy for those who symbolize its ashes.

The spirit of heroism that characterized the IDF and secular Zionism a hundred and fifty years ago has gradually dissipated. Instead, new winds of confusion and confusion are blowing. This is a natural process - for the people of Israel can not be a secular people. As such, This ideology can not provide him with a mission or meaning.

This same spirit of heroism is now prevalent in the youth you chased with cruelty and stupidity. This youth fulfills precisely the same ideology that you wish for in your heart, but you and the system that you were part of did not have the mental strength and moral strength to implement it. This is not an ideological struggle into the death throes of an elite driven by the spirit that moved it.

It seems that the step you have already taken - to recognize the weakness of the security forces and to internalize the fact that the only solution to terrorism is reprisal operations - is an important and significant step. The next step is to understand why the existing establishment - the political and military echelon does not and can not do so - an insight whose answer is not on the military or technological level but on the level of faith and the foundations upon which this establishment was established.

B’Hatzlacha!